על טבעונות ודעות קדומות (בעיקר שלי…)

15 שנים הייתי צמחונית. זה התחיל ממש לקראת השחרור שלי מהצבא, בסופשבוע רומנטי בצפון. בבוקר שבת חורפי בן זוגי (דאז) ואני חלפנו רגלית ליד שטח מרעה של פרות. השטח היה מגודר, אבל הפרות רעו ממש בסמוך לגדר וניגשתי לבחון אותן מקרוב. כשאני התקרבתי גם הן התקרבו, ובאינסטינקט של אוהבת חיות הושטתי יד ללטף אחת מהן. להפתעתי, היא התחילה ללקק אותי ולהתחכך בכף היד שלי, ממש כמו כלב או חתול שמבקשים להתפנק. זו היתה הפעם הראשונה שחלחלה בי התובנה, שלפרה הזו יש נשמה, תודעה ורגשות – ממש כמו לכל חיה אחרת. מרגע שהבנתי את זה כבר לא היתה עבורי דרך חזרה.

השנים חלפו, והמודעות שלי לתעשיית המזון ולמחירים שהיא גובה מבעלי החיים ומכדור הארץ הלכה וגדלה. אידיאולוגית, ידעתי שטבעונות היא הדרך הנכונה עבורי, אבל חששתי מאוד מהמשמעויות היומיומיות שלה. כאחת שלא חובבת בישול (אני טובה בזה, אבל לא נהנית מזה) – חששתי שאמצא את עצמי משועבדת לבישול של אוכל טבעוני, ושכל חיי יסבבו סביב זה. אורח החיים שלי כעצמאית כל כך אינטנסיבי, שפשוט לא ראיתי את זה קורה, וכך – בלב לא שלם – המשכתי לדבוק בצמחונות בלבד.

ואז, לקורס בלוגריות שלקחתי בו חלק, הגיעה אורי שביט, שהרצתה על הפיכת הבלוג שלה בנושא טבעונות לעסק רווחי. בזמן שהיא ריתקה את כולנו בסיפור המדהים שלה ובאנרגיות הג'ינג'יות שלה – לא יכולתי שלא להתפעל גם מהאופן שבו הטבעונות נראתה כל כך פשוטה דרך העיניים והבלוג שלה. חזרתי הביתה מהמפגש הזה עם המון חומר למחשבה – כבלוגרית וכאדם. בתוך תוכי הרגשתי שמשהו התחיל לזוז ולא נותן לי מנוח.

למחרת כתבתי לאורי הודעה פרטית ובה שיתפתי אותה בהתפעלות שלי מההרצאה שלה, מהבלוג שלה ומהמהפך שהיא עשתה בחייה בנוגע לטבעונות (מדובר בעיתונאית ומבקרת מסעדות לשעבר, שלא היו לה שום עכבות בעניין תזונה מן החי עד לאותו מהפך). אורי הזמינה אותי להצטרף לאתגר 22 פלוס וציינה שאני עשויה להיות מופתעת מהטבעונות בכלל ומעצמי בפרט.

כנראה שזה כל מה שהייתי צריכה לשמוע, כי השאר היסטוריה (גם אם זו היסטוריה קצרה יחסית). מזה 9 חודשים שאני טבעונית, ושמחה לומר שאורי צדקה גם לגבי הטבעונות וגם לגביי. עולם הטבעונות התגלה כהפתעה מגוונת ומעניינת הרבה יותר ממה שהנחתי לגביו, מה שהפך גם את הפרקטיקה לפשוטה בהרבה.

בישול טבעוני – לא מה שחשבתי

אבל, בינינו, זה לא קרה סתם כך. אחד הצעדים החכמים והמוצלחים ביותר שעשיתי, שהפך את המעבר לטבעונות לפשוט יותר עבורי, היה סדנת בישול טבעוני אצל עופרי זוטא.